耳說(shuō)文解字
耳

主聽(tīng)也。象形。凡耳之屬皆從耳。
耳說(shuō)文解字注
主聽(tīng)者也。
段注:者字今補(bǔ)。凡語(yǔ)云而已者,急言之曰耳。在古音一部。凡云如此者,急言之曰爾。在古音十五部。如《世說(shuō)》云聊復(fù)爾耳。謂且如此而已是也。二字音義。絶不容相混。而唐人至今譌亂至不可言。於古經(jīng)傳亦任意塡寫。致多難讀。卽如《論語(yǔ)》一經(jīng)。言云爾者,謂如此也。言謹(jǐn)爾,率爾,鏗爾者,爾猶然也。言無(wú)隱乎爾,一日長(zhǎng)乎爾,爾猶汝也。言汝得人焉爾乎,言得人於此否也?!豆騻?三年問(wèn)》焉爾,皆訓(xùn)於此也。全經(jīng)惟有前言戲之耳,乃而已之訓(xùn)。今俗刻作汝得人焉耳乎。乃極爲(wèi)可笑。曹操曰:俗語(yǔ)云生女耳。耳是不足之詞。此古說(shuō)之存者也。音轉(zhuǎn)讀爲(wèi)仍。如耳孫亦曰仍孫是也。
象形。
段注:而止切。一部。
凡耳之屬皆從耳。
耳說(shuō)文系傳
主聴也象形凡耳之屬皆從耳


別人在查:
- 攎說(shuō)文解字
- 醬說(shuō)文解字
- ??說(shuō)文解字
- ?說(shuō)文解字
- 驂說(shuō)文解字
- 悵說(shuō)文解字
- 椵說(shuō)文解字
- 芄說(shuō)文解字
- ??說(shuō)文解字
- 稀說(shuō)文解字
- 洪說(shuō)文解字
- 誘說(shuō)文解字
- 塗說(shuō)文解字
- ?說(shuō)文解字
- 若說(shuō)文解字
- 霆說(shuō)文解字
- ?說(shuō)文解字
- 禠說(shuō)文解字
- 懌說(shuō)文解字
- ??說(shuō)文解字
- 緦說(shuō)文解字
- 灡說(shuō)文解字
- ?說(shuō)文解字
- 誌說(shuō)文解字
- 僵說(shuō)文解字
- ??說(shuō)文解字
- 歔說(shuō)文解字
- 登說(shuō)文解字
- 共說(shuō)文解字
- 咼說(shuō)文解字
- ?說(shuō)文解字
- 鞾說(shuō)文解字
- 癆說(shuō)文解字
- 樸說(shuō)文解字
- 褘說(shuō)文解字
- 姣說(shuō)文解字
- 恔說(shuō)文解字
- 譙說(shuō)文解字
- 蝮說(shuō)文解字
- 飴說(shuō)文解字
評(píng)論
發(fā)表評(píng)論